כמעט ואין מחקרים ומאמרים בעברית בתחום הדיבייט, כך שבכל פעם שאני פוגשת מורים, מפקחות, אנשי אקדמיה שאומרים לי "תביאי לנו קצת מהדוקטורט שלך, שנבין את הדברים הטובים שיש בדיבייט שהכרת לנו", אז במיוחד עבורכם- הכנתי פוסט מסודר עם היתרונות של כלי הדיבייט, שתוכלו להראות בעבודה, למנהל או לאחראי ולשכנע אותו- עם יתרונות כאלה- חובה להכניס דיבייט גם אצלנו!! גלגלו עד הסוף ותוכלו גם להוריד למחשב שלכם את היתרונות עם מקורות ביבליוגרפים רלוונטיים. תהנו!!
- פתיחות מחשבתית– הצלחה בדיבייט דורשת ניתוח עמדות שונות ומנוגדות כלפי אותו נושא. קביעת העמדה "בעד" או "נגד" לא בהכרח מייצגת את העמדה האישית של הדובר. ובעקבות כך המשתתפים לומדים לראות דילמות וקונפליקטים מצדדים שונים ומכירים בעצם קיומן של תפיסות שונות משלהם. ההתנסות בדיבייט מטפחת הכרה בכך שהמציאות הינה מורכבת ולא חד משמעית, ובעצם ההכרח לחשוב ולהציג דעות מנוגדות מאפשר למשתתפים להציג פתיחות מחשבתית ואמפתיה כלפי הצד הנגדי. לדוגמה במחקר בבית ספר לסיעוד ופסיכיאטריה נמצא כי דרך שילוב הדיבייט ניתן לעודד את הסטודנטים לרכוש ידע, לקדם את החשיבה ביקורתית והרגישות האתית שלהם כלפי אחרים.
- מהירות תגובה– תוך כדי הקשבה לטיעוני היריב המשתתפים חושבים ומתכננים הפרכות שיסתרו את טענות היריד וטיעונים חדשים שיסבירו מדוע הצדק עימם. סטודנטים שמתורגלים בתגובה מיידית פועלים בביטחון ובמיומנות בכל שלב של הצגה בעל פה, במצגת או דיון.
- אסטרטגיות– כשנטל ההוכחה הוא על המשתתפים, הם מתנסים ומתאמצים לעצב אסטרטגיה אשר יפעלו לאורה לאורך הדיבייט כולו.
- עמידה בפני קהל– התרגול העקבי כמשתתף בדיבייט במקביל לצפייה במשתתפים אחרים ובמודלים מגוונים של דוברים מאפשרת התנסות והזדמנות לעמידה בפני קהל ושיפור שפת הגוף, התמודדות עם חרדת קהל ועוד. בנוסף לכך קבלת משוב מיידי תורמת לשיפור היכולות הרטוריות של הנואם.
- יכולות טיעון– הדיבייט מפתח חשיבה מסדר גבוה ויכולת ניתוח לוגי, אלו מתפתחים באמצעות בנייה והפרכה של טיעונים. טיעון שאינו נבנה שבאופן לוגי וקוהרנטי לא ישכנע את הקהל וקבוצתו תפסיד ולכן המשתתפים נדרשים ללמוד לעומק את הנושא הנבחר, לנתח אותו ביחד לשני צדדיו- בעד ונגד, ולנסח בהתאם לעמדה שעליהם לייצג נימוקים מבוססים, התומכים בעמדתם ומפריכים את עמדות יריבם. המסר שהדובר רוצה להעביר לקהל צריך להיות ברור עבורו ועובר בצורה בהירה לקהל על ידי שימוש באמצעים מילוליים מגוונים. המשתתפים בדיבייט רואים את היכולת שלהם לטעון כחשובה מאוד להצלחתם העתידית בתחומים האקדמיים.
- הבחנה בין דעה לעובדה– המשתתפים בדיבייט נדרשים לאתר מידע ועובדות על הסוגיה הקונפליקטואלית, ולאחר מכן לעשות שימוש בעובדות שאספו כך שישרתו את העמדה שעליהם להציג ובכך להוסיף דעות, המשתתפים שמקשיבים וצריכים להגיב ולהפריך את הטיעונים- נצרכים להבחין באופן חד מאוד מה מהדברים שנאמרו זה עובדות ועליהם לא לחלוק ומה נכלל בקטגוריות ה"דעות" ו"פרשנות" ודווקא אליהם להתייחס. לדוגמה במחקר על הוראת כלכלה ציבורית לסטודנטים בשילוב דיבייט בו נמצא כי גם אם סטודנטים לא שינו את עמדתם בסוגיות של כלכלה ציבורית, הנימוקים לעמדתם השתנו והפכו למבוססים יותר.
- הקשבה– במהלך הדיבייט המשתתפים נדרשים להקשבה כפולה, הן "הקשבה אבסולוטית" בזמן שמישהו אחר נואם אסור להם להפריע, לצעוק, להתערב. והן "הקשבה אקטיבית" בזמן שאחר מדבר שאר המשתתפים חושבים על מה שאומר, כותבים לעצמם נקודות, שאלות שניתן לשאול. הם יכולים לבקש רשות לשאול שאלה (ולאו דווקא שיסכימו לקבל את השאלה) וכמובן שחובה עליהם להגיב בדבריהם לדברים שאמרו קודמיהם בהפרכה או בטיעונים סותרים.
- למידה משמעותית וחווייתית– ההערכה החלופית הקיימת בדיבייט, שבה משתתף חוקר, מחפש מידע ונואם ומתעמת עליו, מאפשרת ללומדים מעורבות מרבית בתהליך הלמידה שהופך משמעותי, ההתנסות החווייתית בפורמט של משחק קבוצתי בעל ערך רלוונטי עבור המשתתפים. לדוגמה במחקר על שילוב דיבייט בקורס על היגיינת שיניים בבית ספר לרפואת שיניים, נמצא כי הסטודנטים שלמדו דרך דיבייט מעידים על עצמם שבנוסף להתמודדות עם נושאים במחלוקת, הם נהנים מאוד מחוויה לימודית ואלמנט ה"כייף". בקורסים שונים (בבתי ספר ו/או מוסדות להשכלה גבוהה) שהחלו להילמד באמצעות כלי הדיבייט, נמצא כי הדיבייט הגביר את שביעות הרצון של הסטודנטים מהקורס עצמו.
- עבודה קבוצתית ושיתופיות– הדיבייט הוא משחק קבוצתי שבו כל אחד מהמשתתפים מביא את ידיעותיו ויתרונותיו, הן באיתור מידע, הן בסידור טיעונים, הן בהצגה, הן בשאלות. כל אחד מחברי הקבוצה תלוי בשאר המשתתפים על מנת לנצח. בנוסף לפן התוכני אלמנט הקבוצתיות מופיע גם בחיזוק מנטלי של הדוברים לפני או אחרי שעליהם לעלות להציג את נאומיהם. כמו בכל ספורט, גם בדיבייט, אלמנט התחרותיות יכול לקדם או יכול להרוס את המוטיבציה ללמידה, ולכן יש חשיבות רבה להנחיית המשתתפים. לדוגמה במחקר על שילוב דיבייט בלימודי רוקחות, נמצא כי הסטודנטים שיתפו פעולה ועבדו כצוות.
- ביטחון עצמי– הבמה הניתנת לדוברים, יחס עם כללי משחק ברורים של זמן דיבור, חוסר בהפרעות מהקהל, בשילוב עם משוב מתמיד ואלמנט תחרותי מקנים למשתתפים חיזוק לביטחון העצמי שלהם.
- שכלול שפה– הן כמשתתף בדיבייט והן כצופה קיימת הרחבה של אוצר המילים, הבנת חשיבות התאמת המשלב הלשוני לקהל היעד, התנסות המביאה לשכלול של השפה הדבורה.
- ברור ערכים וגיבוש אידיאולוגיה– במהלך הדיבייט כולו המשתתפים מתדיינים על סוגיה ובסיומה המשתתפים והקהל מתבקשים לסכם ולחשוב מי מהצדדים הצליח לשכנע יותר בצדקתו. לאחר הדיבייט ניתן לקיים שיחה פתוחה על הסוגיה שנידונה, על מנת שלא יישאר רק נושא התחרות אלא גם בירור עמדות אישיות וגיבוש אידיאולוגיות.
- חשיבה ביקורתית– המשתתפים בדיבייט נדרשים לחשיבה ביקורתית מהרגע בו הוכרזה הסוגיה שנידונה והעמדה שעליהם להציג, באם זוהי עמדתם עליהם לחשוב כיצד להציגה וכיצד להגיב לטיעוני היריבים ואם הם נדרשים להציג עמדה המנוגדת לעמדתם, עליהם לחשוב מה ניתן לומר ומאיזה זווית כדאי להסתכל, בשלבי ההכנה ובמהלך הדיבייט. במחקר על שימוש בדיבייט ללימוד סוגיות אתיות לסטודנטים לרוקחות נמצא כי הדיבייט מפתח בקרבם יכולות של חשיבה ביקורתית. במחקר על שילוב דיבייט בלימודי סיעוד נמצא כי הדיבייט מפתח בקרב הסטודנטים חשיבה ביקורתית.
*להורדת קובץ עם מקורות ביבליוגרפים רלוונטיים
