מה הקשר בין רטוריקה לדיבייט?

  את שורשיה של הרטוריקה נוטים לשייך ליוון העתיקה. בעת הקלאסית הרטוריקה (תורת השכנוע) התפתחה כחלק מפריחתם של דפוסי השלטון הדמוקרטים בצורה הישירה וללא תיווך נציגים שהיוו קרקע טבעית עבור דיונים עמוקים וניסיונות לשינוי עמדות ודעות ובכך יכולת השכנוע המילולי הייתה כישור הכרחי לכל אזרח על מנת למצוא את מקומו במערכת החברתית1 והוגדרה כ"אומנות" משל […]

מרכיבי השכנוע של אריסטו

מרכיבי השכנוע של אריסטו במאה ה-4 לפני הספירה חיבר אריסטו (Aristotle) מסה על רטוריקה ופרש בה את משנתו לגבי האופן היעיל ביותר לשימוש בשפה כדי להניע אנשים לכיוונים שונים. אריסטו ניסח את העקרונות המרכזיים של אומנות הרטוריקה ומיקד את רכיבי השכנוע ל-3 מושגים מרכזיים שעד היום מהווים את היסודות של הרטוריקה האריסטוטלית: אֶתוֹס (Ethos) – […]

דיבייט בתצורתו המודרנית

  כלי הדיבייט (Debate) או במונחו העברי: מַעֲמָת. בתצורתו המודרנית הינו וויכוח במסגרת רשמית שבו שני צדדים דנים על נושא דרך נקודות מבט שונות, כאשר דיבייט יכול להיות "פתוח"- שבו כל דובר חופשי לבחור באיזה עמדה לתמוך או "סגור"- שבו מוחלט עבור הדובר על איזה עמדה עליו לסנגר. דיבייט הוא בעצם התהליך של שיפוט חיצוני […]