כלי הדיבייט (Debate) או במונחו העברי: מַעֲמָת. בתצורתו המודרנית הינו וויכוח במסגרת רשמית שבו שני צדדים דנים על נושא דרך נקודות מבט שונות, כאשר דיבייט יכול להיות "פתוח"- שבו כל דובר חופשי לבחור באיזה עמדה לתמוך או "סגור"- שבו מוחלט עבור הדובר על איזה עמדה עליו לסנגר. דיבייט הוא בעצם התהליך של שיפוט חיצוני על נושאים ברי וויכוח ומופיע במבנים שונים:
"הדיבייט הציבורי"- מטרתו לקדם דיון ציבורי בסוגיות אקטואליות, בצורה שבה האינדיבידואל יוכל לבטא את עצמו, להקשיב ולגבש את עמדתו באירוע הפתוח לציבור. צורתו של ה"דיבייט הציבורי" גמישה אך תכיל את הרכיבים של: נושא מרכזי- שבו עומדת סוגיה אקטואלית וקונקרטית לדיון, יעלו לדבר נואמים התומכים בסוגיה או מתנגדים לה באופן אישי, לסירוגין, כאשר כל אחד יטען טיעונים משלו אך גם יגיב ויפריך את טיעוני קודמיו. כמו כן ניתנת הזדמנות לשאילת שאלות מהקהל או מהצד הנגדי. כיום משתמשים ב"דיבייט ציבורי" בכנסים, באירועים, בקהילות, כאשר הגדרות הזמן, מספר הדוברים ותפקידם לאורך הדיבייט משתנות על ידי המארגנים. לסיום ניתן לערוך הצבעה של הקהל, או להמשיך להעמקה בסוגיה על ידי שולחנות עגולים, פאנלים וכדומה.
לעומתו קיימים ה"דיבייטים החינוכיים" כאשר גם אותם ניתן לחלק לשני אבי טיפוס:
"הדיבייט הפרלמנטרי"- מדמה פרלמנט הדן בסוגיה קונפליקטואלית העומדת לפתחו של בית הנבחרים ובכך הנושא שעולה מצד קבוצת "הממשלה" וקבוצת המתנגדים אליו מייצגים את ה"אופוזיציה", בצורתו הדיבייט הפרלמנטרי יכול להיות "בריטי" או "אמריקאי" ויש בו תחרויות ואליפויות ברחבי העולם שהקנו לו את ההגדרה של "ספורט אינטלקטואלי". במהלכו של הדיבייט הפרלמנטרי המשתתפים מקבלים נושא וצד שעליהם לתמוך בו (בעד או נגד) ללא קשר לעמדתם המקורית. בזמן קצוב עליהם להתכונן, לאתר מידע, לחשוב על טיעונים ולחלק בין חברי הקבוצה את התפקידים השונים. לאחר מכן מציגים הנואמים את הטיעונים שכתבו ותוך כדי גם שואלים ומקשים על יריביהם ומפריכים את טענות הנואמים הקודמים אליהם, תוך עמידה בחוקים מוגדרים, הגבלות זמן ותפקידים שונים לכל נואם. מטרת הנואמים הינה לשכנע את השופטים ו/או את הקהל בעמדתם באמצעות טיעוניהם.
"הדיבייט הכיתתי"- מטרתו לשמש כלי פדגוגי אשר משתמשים בו בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה הן ללימוד והן לתרגול תוכן נלמד. בתחילתו של הדיבייט המנחה יציג סוגיה אשר נובעת מהחומר הנלמד, יחלק את המשתתפים לקבוצת "בעד" וקבוצת "נגד" ללא היצמדות לעמדה האישית של כל משתתף (באם קיימת). יקציב זמן להכנה, בין אם במקום או כהכנה למפגש הבא. המשתתפים ילמדו את החומר ויפיקו ממנו טיעונים התומכים בעמדה שעליהם להציג ויעלו לנאום מול שאר המשתתפים בעד או נגד הסוגיה, לסירוגין. המנחה קובע את הגבלות הזמן שניתנות לכל נואם, את התפקידים השונים, את האפשרויות הקיימות לשאילת שאלות והארות תוך כדי נאומים. לאחר ה"דיבייט הכיתתי" ניתן לערוך הצבעה על הקבוצה שהיטיבה בלשכנע ולא פחות חשוב, להתנסח ולהציג בקיאות בחומר הנלמד.
